מבוא למורה · ח״ץ חיבור צפוני

תוכנית גלי״ל

מסע של עבר – הווה – עתיד

פיתוח זהות ושייכות גלילית אזורית

הסיפור שלנו

למה תוכנית אזורית, ולמה עכשיו

אצבע הגליל הוא מרחב בעל היסטוריה עשירה, קהילות מגוונות, משאבי טבע ייחודיים וסיפור התיישבות משמעותי בתולדות מדינת ישראל. לצד זאת, רבים מבני הנוער הגדלים באזור אינם מכירים לעומק את ההיסטוריה המקומית, את ההתפתחויות החברתיות והתרבותיות שהתרחשו בו, ואת האתגרים וההזדמנויות הקיימים בו כיום.

תוכנית גלי״ל, שנבנתה כחלק ממהלך ח״ץ – חיבור צפוני, נועדה לחזק את ההיכרות של תלמידי האזור עם המרחב שבו הם חיים, וליצור חיבור בין ידע היסטורי ואזורי לבין המציאות העכשווית והעתיד האפשרי של הגליל העליון. התוכנית מיועדת לתלמידי כיתות י׳ בבתי הספר באזור ומשלבת למידה עיונית, חקר, עבודה קבוצתית וחשיבה על יוזמות מקומיות.

התוכנית בנויה כתהליך לימודי המדגיש מעבר הדרגתי בין שלבי למידה שונים: היכרות עם הסיפור האזורי, העמקה בסוגיות מקומיות, ופיתוח רעיונות ליוזמות הקשורות למרחב הגלילי.

היקף התוכנית הוא כ־30 שעות לימוד במהלך השנה. בסיום התהליך התלמידים מציגים תוצר מסכם המשקף את תהליך הלמידה שלהם. השתתפות מלאה בתוכנית מקנה לתלמידים 2 נקודות זכות אקדמיות באוניברסיטת תל־חי.

מטרות

מטרות התכנית ומהותה

העמקת ההיכרות עם המרחב האזורי

יצירת בסיס ידע משותף לתלמידים בנוגע להיסטוריה, להתיישבות, למאפיינים הגיאוגרפיים ולתהליכים החברתיים שעיצבו את הגליל העליון.

פיתוח תחושת שייכות למקום

עידוד התלמידים לבחון את הקשר בין הסיפור האישי והמשפחתי שלהם לבין הסיפור האזורי הרחב, ולפתח הבנה עמוקה יותר של המקום שבו הם חיים.

פיתוח מיומנויות למידה וחקר

עבודה עם מקורות ידע מגוונים, ניסוח שאלות חקר, איסוף מידע, עבודה בצוות והצגת תוצרים.

חיזוק חשיבה אזרחית ואחריות מקומית

עידוד התלמידים לזהות אתגרים במרחב הגלילי ולחשוב על דרכי פעולה או יוזמות שיכולות לתת להם מענה.

עקרונות

עקרונות התכנית

עקרונות התוכנית מהווים את התשתית הפדגוגית שמכוונת את ההוראה והלמידה לאורך הדרך. הם נועדו לסייע לך, המורה, לתרגם את מטרות התוכנית לפרקטיקה יומיומית בכיתה ומחוצה לה. העקרונות מדגישים למידה רלוונטית, חווייתית ומחוברת למציאות החיים של התלמידים בגליל העליון, תוך איזון בין מסגרת משותפת לבין חופש פדגוגי. עבודה לאור עקרונות אלו תאפשר יצירת חוויית למידה משמעותית, המעודדת סקרנות, חשיבה ביקורתית, מעורבות ואחריות כלפי המקום והקהילה.

1

בין האישי לאזורי (Zoom In – Zoom Out)

למידה הנעה כל הזמן על הציר שבין הסיפור האישי של התלמיד והסיפור היישובי לבין הסיפור האזורי הרחב – היסטורי, חברתי וגאוגרפי.

מה זה אומר למורה? יש לשלב לאורך היחידה תנועה בין נקודת המבט האישית (אני, המשפחה שלי, החוויה שלי, היישוב בו אני גר) לבין נקודת המבט הרחבה (האזור, החברה, ההיסטוריה), ולסייע לתלמידים להבין כיצד הסיפור האישי שלהם נטוע בתוך סיפור אזורי גדול יותר.
2

למידה מבוססת מקום – חיבור לחיים במקום

למידה שיוצאת מהכיתה אל המרחב המקומי – האנשים, המקומות, הסיפורים והאתגרים של הגליל העליון.

מה זה אומר למורה? יש לעודד למידה דרך מפגש בלתי אמצעי עם המציאות: סיורים, ראיונות, תצפיות, מפגש עם בתי ספר אחרים מקהילות מגוונות ושיח עם דמויות מהאזור – כך שהלמידה אינה רק ידע אלא חוויה שמחברת את התלמידים לחיים עצמם ולסביבה שבה הם גדלים. למידת החקר נעשית בעזרת השטח והמקום עצמו, וגם החשיבה על היוזמה והיישום היא לגבי המקום ולא לגבי רעיון תיאורטי.
3

חשיבה היסטורית – ריבוי נרטיבים וחשיבת עתיד

היכרות עם ההיסטוריה של האזור תוך הבנה שיש לה פנים רבות, לצד פיתוח יכולת לדמיין ולהשפיע על העתיד.

מה זה אומר למורה? יש להציג אירועים וסיפורים דרך מגוון נקודות מבט (קהילות שונות, פרשנויות שונות), לעודד שאלות וביקורת, ולחבר בין הבנת העבר לבין חשיבה יזמית על העתיד – ״לאן הולך האזור ומה התפקיד שלי בו״.
4

גמישות פדגוגית והתאמה למורה ולכיתה

התוכנית מציעה מסגרת משותפת אך מאפשרת חופש פעולה והתאמה למאפייני המורה, הכיתה והקהילה.

מה זה אומר למורה? המורה מוזמן/ת לעצב את דרכי ההוראה, הבחירות התוכניות והתוצרים בהתאם לחוזקות האישיות, תחומי העניין של התלמידים וההקשר הבית ספרי והקהילתי – תוך שמירה על עקרונות התוכנית והיעדים המרכזיים.
המודל

המודל הפדגוגי

המודל הפדגוגי של תוכנית ח״ץ מבוסס על פדגוגיית גלי״ל — גילוי, למידה מבוססת מקום, יוזמה, למעשה — ומשלב עקרונות של למידה מבוססת מקום (Place-Based Education) ולמידה מבוססת פרויקטים ובעיות (PBL).

המודל מציע תהליך למידה מדורג, שבו התלמידים מתקדמים מהיכרות עם המרחב הגלילי, דרך חקר מעמיק של סוגיות מקומיות, ועד פיתוח יוזמות בעלות משמעות במרחב שבו הם חיים.

בבסיס המודל עומדת התפיסה כי למידה משמעותית מתרחשת כאשר היא מחוברת לחיים עצמם – למקום, לאנשים, לאתגרים ולהזדמנויות – וכאשר התלמידים אינם רק לומדים על המציאות אלא פועלים בתוכה.

מבנה

שלבי התכנית

התוכנית כולה מתפרסת על פני 30 שעות לימוד כיתתיות ובנוסף כ־4 שעות עבודה מהבית. ניתן להרחיב את הלמידה מעבר לשעות אלו — לאורך המערכים ניתן למצוא הצעות להרחבה.

שלב א׳: גילוי — יצירת תשתית ידע משותפת

13 שעות

שלב זה מתמקד בבניית בסיס ידע אזורי משותף לכלל התלמידים. התלמידים נחשפים להיבטים היסטוריים, גיאוגרפיים, חברתיים ותרבותיים של הגליל העליון, ומפתחים הבנה רחבה של המרחב שבו הם חיים.

זהו שלב אחיד לכלל בתי הספר, שמטרתו לייצר שפה משותפת ולבסס קרקע ללמידה מעמיקה בהמשך.

    דגשים פדגוגיים למורה
  • חשיפה למקורות ידע מגוונים (טקסטים, סרטונים, מפגשים עם דמויות ומקומות)
  • יצירת חיבורים בין תחומי דעת שונים (גיאוגרפיה, אומנות, ספרות, היסטוריה ועוד)
  • עידוד ניסוח שאלות וסקרנות להמשך הלמידה

שלב ב׳: למידה מבוססת מקום — חקר והעמקה

8 שעות + כ־2 מהבית

בשלב זה התלמידים עוברים ללמידת עומק דרך חקר של סוגיה מקומית מתוך עניין אישי וקבוצתי. הלמידה מתרחשת דרך מפגש ישיר עם המרחב – אנשים, מקומות, תופעות ואתגרים.

התלמידים מנסחים שאלת חקר, אוספים מידע ממקורות מגוונים (כולל השטח עצמו), ומפתחים הבנה מורכבת של הסוגיה שבחרו. שלב זה מהווה את לב התהליך, ומדגיש למידה חווייתית, חקרנית ומחוברת למציאות.

    דגשים פדגוגיים למורה
  • ליווי תהליך חקר עצמאי (אישי וקבוצתי)
  • עידוד יציאה לשטח: ראיונות ותצפיות
  • סיוע בחיבור בין ידע מהשטח לבין ידע רחב יותר
  • תמיכה בזיהוי אתגר או שאלה משמעותית להמשך

שלב ג׳: יוזמה — מעבר מהבנה לפעולה

7 שעות + 1–2 מהבית

בשלב זה התלמידים מתרגמים את הידע והחקר ליוזמה – רעיונית או מעשית – המגיבה לצורך או אתגר במרחב המקומי.

התלמידים עובדים בצוותים, מפתחים רעיונות, בוחנים היתכנות, ומגבשים תוצר המבטא חשיבה יזמית ואחריות אזורית. הדגש בשלב זה הוא על תהליך החשיבה, הפיתוח והלמידה – ולא רק על התוצר הסופי.

    דגשים פדגוגיים למורה
  • הנחיית תהליך פיתוח רעיונות (מיקוד הבעיה, סיעור מוחות, פיתוח הרעיון)
  • חיבור לשותפים מהשטח במידת האפשר — כמנטורים ומלווים לתהליך פיתוח הרעיונות
  • ליווי תהליך העבודה בצוות וקבלת החלטות
  • מתן משוב לאורך הדרך

שלב ד׳: למעשה — הצגה, רפלקציה וחיבור זהות

2 שעות + 2 מהבית

שלב הסיום של התהליך, שבו התלמידים מציגים את התוצרים שלהם בפני הכיתה, בית הספר והקהילה. פרויקטים נבחרים יוצגו גם באירוע מסכם אזורי.

בשלב זה מתקיים תהליך של רפלקציה אישית וקבוצתית, שבו התלמידים מעבדים את הלמידה, מזהים את מה שלמדו על עצמם ועל האזור, ומגבשים עמדה אישית ביחס למרחב הגלילי.

    דגשים פדגוגיים למורה
  • יצירת מרחבי הצגה משמעותיים (כיתה / בית ספר / קהילה)
  • הנחיית רפלקציה אישית וקבוצתית
  • חיבור בין תהליך הלמידה לבין תחושת זהות ושייכות
  • הדגשת הערך שבתהליך ולא רק בתוצר
פירוט

פירוט שלבי התכנית

מה נלמד בכל מפגש, באילו עזרים, ומה התוצר המצופה בסופו.

גילוי

13 שעות

לייצר לכל תלמידי שכבת י׳ בסיס ידע אזורי משותף, מושגי ונרטיבי, שיהווה תשתית לתודעה אזורית משותפת ויאפשר בהמשך בחירה מושכלת ללמידה מעמיקה. זהו שלב ליבה אחיד לכל בתי הספר.

שעה 1

פתיחה והיכרות עם התכנית

חלק אישי — כרטיסיות שאלות אישיות. חלק אזורי — חידון ומפה כיתתית.

עזרים וכלים

  • מפה אישית
  • מפה כיתתית
  • כרטיסיות שאלות אישיות
  • חידון גלילי

תוצר

  • תחילת עבודה עם המפות (אישית וכיתתית)
  • הבנה של מהלך הלמידה לשנה או לתקופה הקרובה
2 שעות

רקע גיאוגרפי, נכסי טבע ויצירת הגבולות

מלחמת העולם הראשונה, שיטת המנדטים, יצירת גבולות: הסכם סייקס־פיקו וקו דוביל. רקע היסטורי על התקופה שקדמה למאה העשרים ייבנה כיחידה ללימוד עצמי — השלמה למתעניינים.

עזרים וכלים

  • מצגת
  • מקורות — מסמכים היסטוריים

תוצר

  • סימון גבולות ״אצבע הגליל״
2 שעות

ההתיישבות היהודית באזור מסוף המאה ה־19

התפתחות היישוב היהודי מסוף המאה ה־19 ועד קום המדינה. פרשת תל־חי — היסטוריה ומיתוס, תנופת ההתיישבות מ־1939 ותודעת הספר.

עזרים וכלים

  • מצגת
  • סרטונים
  • כרטיסיות משחק ״אמת ושקר״
  • מקורות — מסמכים היסטוריים

תוצר

  • סימון היישובים היהודיים על ציר הזמן
2 שעות

יהודים וערבים — מיחסי שכנות למלחמה

סיפורו של כאמל חוסיין משבט הע׳ווארנה, חלסה. בניית יחסי שכנות טובים וההידרדרות ביחסים ב־1948.

עזרים וכלים

  • מצגת
  • מקורות — מסמכים היסטוריים

תוצר

6 שעות

קרית שמונה, אזור הספר, והגליל היום

הקמת קרית־יוסף — קרית שמונה: יישוב, מעברה, עיירה ויחסי הגומלין עם קיבוצי האזור.

הגליל העליון כאזור ספר ביטחוני: מ־1968 ואילך על רקע האתגר המתפתח מלבנון (קטיושות וחדירות לקרית שמונה וליישובים בגליל כדוגמת שמיר, כפר יובל, משגב עם). חלוציות וגבורה.

הגליל המזרחי היום ופניו לאן: אוצרות ואתגרים אחרי המלחמה ושאלת היחסים הפנים־אזוריים.

עזרים וכלים

  • מצגת
  • כרטיסיות משחק
  • פלקטים לאירועים ביטחוניים
  • רפלקציה מסכמת שלב
  • אפשרות לשיעור הכנה בכיתה + יום סיור בית ספרי או אזורי

תוצר

  • מיפוי ראשוני של תחומי עניין
  • מעבר לשלב ב׳ — זיהוי תחום עניין ושאלה מניעה
  • רפלקציה מסכמת לשלב הגילוי

למידה מבוססת מקום — חקר

8 שעות

העמקה וחקר של סוגיות אזוריות מתוך סקרנות ועניין אישי, תוך חיבור לאנשים ולמקומות בשטח.

2 שעותצמודות

היכרות עם אתגרים וסוגיות אזוריות

תרבות ופנאי · בריאות · חקלאות · יחסי שכנות, לאום וצורות התיישבות · תעסוקה, עסקים ויוזמות · ביטחון · צמיחה דמוגרפית · ועוד.

עזרים וכלים

  • ״תערוכת נתונים״ — הידעת ונתונים מהשטח
  • מצגת

תוצר

  • בחירת סוגיה להעמקה
6 שעות+ כ־2 שעות עבודה מהבית לחקר מעמיק

שלב החקר וההעמקה בסוגיה

חידוד שאלת החקר, מוכוונת אתגרים. שימוש במקורות ידע מגוונים (אנשים, תצפית, מחקרים, מאמרים) — לא רק תיאורטי אלא מחובר למה שקיים בשטח. למידת הסוגיה לעומק, כולל עבודה מהבית. הוצאת בעיה ממוקדת לבניית פתרון או יוזמה.

עזרים וכלים

  • מצגת
  • דפי הסבר לכלי מחקר
  • דף לניתוח ממצאים מהשטח
  • רפלקציה לסיום השלב

תוצר

  • תוצר קבוצתי — הצגה בכיתה (טד, מצגת, גלריה כיתתית או בית ספרית)
  • בעיה ממוקדת לבניית פתרון או יוזמה
  • מחוון על תהליך החקר, החיבור לבעיה, העבודה בצוות ואיכות החקר

יוזמה

7 שעות

לאפשר לתלמידים לתרגם ידע, חקר ומפגש ישיר עם המרחב הגלילי לעמדה של אחריות אזורית ופעולה מושכלת.

שעה 1

עבודה במודל יהלום — מיקוד הבעיה

עזרים וכלים

  • מצגת
  • דף לחידוד הבעיה — ״עץ הבעיה״ או ״עצם הדג״

תוצר

  • לקבוצה יש בעיה מנוסחת וברורה
שעה 1

הצעות לפתרון הבעיה

סיעור מוחות ובחירת רעיון אחד להמשך פיתוח.

עזרים וכלים

  • מצגת
  • מתודות כמו מיפוי זיקה וחשיבה פרועה

תוצר

  • לקבוצה יש רעיון נבחר לפיתוח
5 שעות

פיתוח הרעיון

בניית מתווה התוצר, ובניית התוצר עצמו במידה ולא מדובר במשהו פיזי.

עזרים וכלים

  • מצגת
  • עבודה עם קנבס או גיליון פיתוח
  • עבודה עם מנטורים
  • משוב עמיתים בנקודות מפתח — ״קפה עולם״
  • מחוון מסכם לסיום שלב היוזמה

תוצר

  • לקבוצה יש רעיון מגובש להצגה

למעשה

2 שעות עדיפות להוספה של שעתיים נוספות

הצגת התוצרים ויצירת החיבור האזורי לתהליכים הבית ספריים.

1–2 שעות

הצגת התוצר ברמה הכיתתית

פידבק ושיפורים בבית.

עזרים וכלים

  • ״קפה עולם״
  • ״גלריה״
  • טד

תוצר

  • כל קבוצה הציגה את הרעיון שפיתחה
1–2 שעות

סיכום כיתתי — עיבוד התהליך

הדגש הוא על תהליך חינוכי של מעבר מהבנה לפעולה, המעמיק תחושת שייכות, מסוגלות ומעורבות במרחב שבו התלמידים חיים. הדגש אינו על הצלחת היוזמה, אלא על תהליך הלמידה, ההבנה והאחריות האזורית.

עזרים וכלים

  • רפלקציה אישית
  • שאלון מסכם
  • חלוקת תעודות
  • מחוון מסכם

תוצר

  • המשתתפים יביעו אמירות של זהות גלילית אזורית
  • מפת האזור תתעדכן בנקודות חדשות — יוזמות, אתרים ואנשים
2 שעותאקסטרה

הצגת התוצרים ברמה האזורית

יריד תוצרים אזורי, עם נציגים בית ספריים בלבד. העבודה על אופן ההצגה נעשית בבית.

עזרים וכלים

תוצר

  • גאווה אזורית
  • מאגר רעיונות ויוזמות אזוריות — אפשרויות למחויבות אישית והתנסות מעשית בקיץ

רוצים להביא את התוכנית לבית הספר שלכם?

צרו קשר ←