העמקת ההיכרות עם המרחב האזורי
יצירת בסיס ידע משותף לתלמידים בנוגע להיסטוריה, להתיישבות, למאפיינים הגיאוגרפיים ולתהליכים החברתיים שעיצבו את הגליל העליון.
מסע של עבר – הווה – עתיד
פיתוח זהות ושייכות גלילית אזורית
אצבע הגליל הוא מרחב בעל היסטוריה עשירה, קהילות מגוונות, משאבי טבע ייחודיים וסיפור התיישבות משמעותי בתולדות מדינת ישראל. לצד זאת, רבים מבני הנוער הגדלים באזור אינם מכירים לעומק את ההיסטוריה המקומית, את ההתפתחויות החברתיות והתרבותיות שהתרחשו בו, ואת האתגרים וההזדמנויות הקיימים בו כיום.
תוכנית גלי״ל, שנבנתה כחלק ממהלך ח״ץ – חיבור צפוני, נועדה לחזק את ההיכרות של תלמידי האזור עם המרחב שבו הם חיים, וליצור חיבור בין ידע היסטורי ואזורי לבין המציאות העכשווית והעתיד האפשרי של הגליל העליון. התוכנית מיועדת לתלמידי כיתות י׳ בבתי הספר באזור ומשלבת למידה עיונית, חקר, עבודה קבוצתית וחשיבה על יוזמות מקומיות.
התוכנית בנויה כתהליך לימודי המדגיש מעבר הדרגתי בין שלבי למידה שונים: היכרות עם הסיפור האזורי, העמקה בסוגיות מקומיות, ופיתוח רעיונות ליוזמות הקשורות למרחב הגלילי.
היקף התוכנית הוא כ־30 שעות לימוד במהלך השנה. בסיום התהליך התלמידים מציגים תוצר מסכם המשקף את תהליך הלמידה שלהם. השתתפות מלאה בתוכנית מקנה לתלמידים 2 נקודות זכות אקדמיות באוניברסיטת תל־חי.
יצירת בסיס ידע משותף לתלמידים בנוגע להיסטוריה, להתיישבות, למאפיינים הגיאוגרפיים ולתהליכים החברתיים שעיצבו את הגליל העליון.
עידוד התלמידים לבחון את הקשר בין הסיפור האישי והמשפחתי שלהם לבין הסיפור האזורי הרחב, ולפתח הבנה עמוקה יותר של המקום שבו הם חיים.
עבודה עם מקורות ידע מגוונים, ניסוח שאלות חקר, איסוף מידע, עבודה בצוות והצגת תוצרים.
עידוד התלמידים לזהות אתגרים במרחב הגלילי ולחשוב על דרכי פעולה או יוזמות שיכולות לתת להם מענה.
עקרונות התוכנית מהווים את התשתית הפדגוגית שמכוונת את ההוראה והלמידה לאורך הדרך. הם נועדו לסייע לך, המורה, לתרגם את מטרות התוכנית לפרקטיקה יומיומית בכיתה ומחוצה לה. העקרונות מדגישים למידה רלוונטית, חווייתית ומחוברת למציאות החיים של התלמידים בגליל העליון, תוך איזון בין מסגרת משותפת לבין חופש פדגוגי. עבודה לאור עקרונות אלו תאפשר יצירת חוויית למידה משמעותית, המעודדת סקרנות, חשיבה ביקורתית, מעורבות ואחריות כלפי המקום והקהילה.
למידה הנעה כל הזמן על הציר שבין הסיפור האישי של התלמיד והסיפור היישובי לבין הסיפור האזורי הרחב – היסטורי, חברתי וגאוגרפי.
למידה שיוצאת מהכיתה אל המרחב המקומי – האנשים, המקומות, הסיפורים והאתגרים של הגליל העליון.
היכרות עם ההיסטוריה של האזור תוך הבנה שיש לה פנים רבות, לצד פיתוח יכולת לדמיין ולהשפיע על העתיד.
התוכנית מציעה מסגרת משותפת אך מאפשרת חופש פעולה והתאמה למאפייני המורה, הכיתה והקהילה.
המודל הפדגוגי של תוכנית ח״ץ מבוסס על פדגוגיית גלי״ל — גילוי, למידה מבוססת מקום, יוזמה, למעשה — ומשלב עקרונות של למידה מבוססת מקום (Place-Based Education) ולמידה מבוססת פרויקטים ובעיות (PBL).
המודל מציע תהליך למידה מדורג, שבו התלמידים מתקדמים מהיכרות עם המרחב הגלילי, דרך חקר מעמיק של סוגיות מקומיות, ועד פיתוח יוזמות בעלות משמעות במרחב שבו הם חיים.
בבסיס המודל עומדת התפיסה כי למידה משמעותית מתרחשת כאשר היא מחוברת לחיים עצמם – למקום, לאנשים, לאתגרים ולהזדמנויות – וכאשר התלמידים אינם רק לומדים על המציאות אלא פועלים בתוכה.
התוכנית כולה מתפרסת על פני 30 שעות לימוד כיתתיות ובנוסף כ־4 שעות עבודה מהבית. ניתן להרחיב את הלמידה מעבר לשעות אלו — לאורך המערכים ניתן למצוא הצעות להרחבה.
שלב זה מתמקד בבניית בסיס ידע אזורי משותף לכלל התלמידים. התלמידים נחשפים להיבטים היסטוריים, גיאוגרפיים, חברתיים ותרבותיים של הגליל העליון, ומפתחים הבנה רחבה של המרחב שבו הם חיים.
זהו שלב אחיד לכלל בתי הספר, שמטרתו לייצר שפה משותפת ולבסס קרקע ללמידה מעמיקה בהמשך.
בשלב זה התלמידים עוברים ללמידת עומק דרך חקר של סוגיה מקומית מתוך עניין אישי וקבוצתי. הלמידה מתרחשת דרך מפגש ישיר עם המרחב – אנשים, מקומות, תופעות ואתגרים.
התלמידים מנסחים שאלת חקר, אוספים מידע ממקורות מגוונים (כולל השטח עצמו), ומפתחים הבנה מורכבת של הסוגיה שבחרו. שלב זה מהווה את לב התהליך, ומדגיש למידה חווייתית, חקרנית ומחוברת למציאות.
בשלב זה התלמידים מתרגמים את הידע והחקר ליוזמה – רעיונית או מעשית – המגיבה לצורך או אתגר במרחב המקומי.
התלמידים עובדים בצוותים, מפתחים רעיונות, בוחנים היתכנות, ומגבשים תוצר המבטא חשיבה יזמית ואחריות אזורית. הדגש בשלב זה הוא על תהליך החשיבה, הפיתוח והלמידה – ולא רק על התוצר הסופי.
שלב הסיום של התהליך, שבו התלמידים מציגים את התוצרים שלהם בפני הכיתה, בית הספר והקהילה. פרויקטים נבחרים יוצגו גם באירוע מסכם אזורי.
בשלב זה מתקיים תהליך של רפלקציה אישית וקבוצתית, שבו התלמידים מעבדים את הלמידה, מזהים את מה שלמדו על עצמם ועל האזור, ומגבשים עמדה אישית ביחס למרחב הגלילי.
מה נלמד בכל מפגש, באילו עזרים, ומה התוצר המצופה בסופו.
לייצר לכל תלמידי שכבת י׳ בסיס ידע אזורי משותף, מושגי ונרטיבי, שיהווה תשתית לתודעה אזורית משותפת ויאפשר בהמשך בחירה מושכלת ללמידה מעמיקה. זהו שלב ליבה אחיד לכל בתי הספר.
פתיחה והיכרות עם התכנית
חלק אישי — כרטיסיות שאלות אישיות. חלק אזורי — חידון ומפה כיתתית.
רקע גיאוגרפי, נכסי טבע ויצירת הגבולות
מלחמת העולם הראשונה, שיטת המנדטים, יצירת גבולות: הסכם סייקס־פיקו וקו דוביל. רקע היסטורי על התקופה שקדמה למאה העשרים ייבנה כיחידה ללימוד עצמי — השלמה למתעניינים.
ההתיישבות היהודית באזור מסוף המאה ה־19
התפתחות היישוב היהודי מסוף המאה ה־19 ועד קום המדינה. פרשת תל־חי — היסטוריה ומיתוס, תנופת ההתיישבות מ־1939 ותודעת הספר.
יהודים וערבים — מיחסי שכנות למלחמה
סיפורו של כאמל חוסיין משבט הע׳ווארנה, חלסה. בניית יחסי שכנות טובים וההידרדרות ביחסים ב־1948.
קרית שמונה, אזור הספר, והגליל היום
הקמת קרית־יוסף — קרית שמונה: יישוב, מעברה, עיירה ויחסי הגומלין עם קיבוצי האזור.
הגליל העליון כאזור ספר ביטחוני: מ־1968 ואילך על רקע האתגר המתפתח מלבנון (קטיושות וחדירות לקרית שמונה וליישובים בגליל כדוגמת שמיר, כפר יובל, משגב עם). חלוציות וגבורה.
הגליל המזרחי היום ופניו לאן: אוצרות ואתגרים אחרי המלחמה ושאלת היחסים הפנים־אזוריים.
העמקה וחקר של סוגיות אזוריות מתוך סקרנות ועניין אישי, תוך חיבור לאנשים ולמקומות בשטח.
היכרות עם אתגרים וסוגיות אזוריות
תרבות ופנאי · בריאות · חקלאות · יחסי שכנות, לאום וצורות התיישבות · תעסוקה, עסקים ויוזמות · ביטחון · צמיחה דמוגרפית · ועוד.
שלב החקר וההעמקה בסוגיה
חידוד שאלת החקר, מוכוונת אתגרים. שימוש במקורות ידע מגוונים (אנשים, תצפית, מחקרים, מאמרים) — לא רק תיאורטי אלא מחובר למה שקיים בשטח. למידת הסוגיה לעומק, כולל עבודה מהבית. הוצאת בעיה ממוקדת לבניית פתרון או יוזמה.
לאפשר לתלמידים לתרגם ידע, חקר ומפגש ישיר עם המרחב הגלילי לעמדה של אחריות אזורית ופעולה מושכלת.
עבודה במודל יהלום — מיקוד הבעיה
הצעות לפתרון הבעיה
סיעור מוחות ובחירת רעיון אחד להמשך פיתוח.
פיתוח הרעיון
בניית מתווה התוצר, ובניית התוצר עצמו במידה ולא מדובר במשהו פיזי.
הצגת התוצרים ויצירת החיבור האזורי לתהליכים הבית ספריים.
הצגת התוצר ברמה הכיתתית
פידבק ושיפורים בבית.
סיכום כיתתי — עיבוד התהליך
הדגש הוא על תהליך חינוכי של מעבר מהבנה לפעולה, המעמיק תחושת שייכות, מסוגלות ומעורבות במרחב שבו התלמידים חיים. הדגש אינו על הצלחת היוזמה, אלא על תהליך הלמידה, ההבנה והאחריות האזורית.
הצגת התוצרים ברמה האזורית
יריד תוצרים אזורי, עם נציגים בית ספריים בלבד. העבודה על אופן ההצגה נעשית בבית.